טיפול תומך

טיפולים תרופתיים

הטיפול התרופתי אינו מרפא את התסמינים הבסיסיים המאפיינים את הספקטרום האוטיסטי, אך הוא יכול להקל ולשפר בעיות נלוות כגון היפראקטיביות, חוסר קשב, אלימות, פגיעה עצמית, התנהגות חזרתית , חרדות, הפרעות שינה ועוד. טיפול תרופתי יכול לשפר את הלמידה והתגובה של הילד לטיפול ההתנהגותי.

כשאר ההתנהגות פוגעת בתפקוד הילד והמשפחה, יש עילה להתערבות תרופתית וזאת במידה ואין שיפור באמצעות התערבות אחרות , רפואית או טיפולית . כאשר מתחילים טיפול תרופתי יש להחליט על יעדי הטיפול ולקבוע פרמטרים שיעידו על שיפור.

כאשר שוקלים את האפשרות התרופתית, חשוב לשים לב לפרטים הבאים:

  1. לזהות את ההתנהגות שבה רוצים לטפל.
  2. להקפיד שהתרופות יינתנו בידי רופא בעל ניסיון בתחום האוטיזם, נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים, ושהמטופל יימצא בהשגחה רפואית.
  3. לזכור כי תגובתו של אדם על הספקטרום האוטיסטי לתרופות עשויה להיות שונה מן התגובה השכיחה באוכלוסייה הכללית. משום כך יש לעקוב באופן שוטף אחרי השפעת התרופה.
  4. לדאוג כי כל האנשים המעורבים בטיפול בתקופת נטילת התרופות יבינו את המטרה, את תופעות הלוואי ואת המגבלות של הטיפול התרופתי.

טיפולים פארא- רפואיים

קלינאות תקשורת

ילדים על הספקטרום האוטיסטי מתאפיינים בהתפתחות איטית ואנורמאלית בהתפתחות החשיבה החברתית, התקשורת, השפה והדיבור. קלינאי התקשורת במקרה זה, ממפה בתהליך ההערכה הראשוני את כלל מרכיבי התקשורת, השפה, (הבנת שפה והבעת שפה) , הדיבור והחשיבה החברתית ומתוך הממצאים העולים במיפוי הראשוני, בונה תוכנית טיפולית בכלל מרכיבים אלה. תוכנית טיפולית שכזו מטרתה לסייע ולשפר את התקשורת של הילד עם סובביו, את הבנת השפה, והבעת השפה בכל דרך – מילולית ולא מילולית, ולעתים גם בעזרת תקשורת בתמונות, בהתאם לצורך ההתפתחותי של הילד.

הטיפול של קלינאי התקשרות, בכלל הגילאים, מתמקד לא רק בהקניית דיבור, אלא , ובעיקר, בהקניית התשתית ההתפתחותית לפיתוח דיבור ספונטאני, יצירתי ותקשורתי. התשתית ההתפתחותית לדיבור כוללת :
1. רכישה של מגוון יכולות תקשורתיות
2. רכישה של יכולות הבנת השפה
3. הגמשה של החשיבה החברתית
4. שימוש פרגמטי של השפה שכולל, בין השאר:
• התייחסות תואמת לנמענים
• יכולת ניהול שיחה הדדית
• התייחסות הולמת לנמען (ידע הנמען, מיקומו במרחב , גילו וכו’)
• שימוש באוצר מילים רחב
• יצירת משפטים יצירתיים
• שימוש בעוצמה וטון מותאמים

במקרים של יכולת דיבור מצומצמת , ישתמש קלינאי התקשורת בתקשורת חליפית לא מילולית, כמו למשל שימוש בסימני ידיים, תמונות, לוחות תקשורת, אפליקציות ועוד.

חשוב לציין כי התהליך ההתפתחותי הוא ארוך ומורכב בהתאם לדרישות החברתיות המשתנות ע”פ המנעד הגילאי משנה ולשנה. כמו-כן חשוב לציין כי התהליך הטיפולי של קלינאי התקשורת ייעשה בשיתוף המשפחה בכלל, וההורים בפרט, ובשיתוף הצוותים החינוכיים במסגרות בהן הילדים נמצאים.

ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק הינו מקצוע פרא-רפואי שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים על ידי בני אדם בכל הגילאים וחשיבותם לתפקוד האדם ותחושת השייכות החברתית ורווחתו.

הטיפול בריפוי בעיסוק נעשה בשיתוף פעולה עם הלקוח והמעגלים החברתיים הסובבים אותו, על מנת לזהות את הצרכים האישיים באופן הטוב ביותר ומתוך התייחסות ללקוח כמרכזי בקביעת המטרות, היעדים ואופן השגתם.

מרפא בעיסוק יאפשר לאדם לפתח מיומנויות חברתיות, מיומנויות משחק ויכולות למידה התואמות את גילו. המטפל יסייע לאדם להשיג ולשמר את היכולת לביצוע מטלות יומיומיות כגון לבוש, אכילה, או משחק עם אחרים. בנוסף, מרפאים בעיסוק הינם מיומנים בעזרה לילדים ומבוגרים במגוון רחב של קשיים גופניים, התפתחותיים והתנהגותיים כגון ליקויי כתיבה, שימוש במחשב, ובהתאמת ציוד ואביזרי עזר.

מרפאים בעיסוק המומחים באיתור וטיפול בקשיים חושיים (סנסוריים) יודעים לזהות קשיים תפקודיים הנובעים מהאופן השונה בו האדם חווה ומווסת גירויים מהסביבה ומגופו. בטיפול עם התמקדות חושית, מתאימים פעילויות אשר יעזרו לאדם לווסת גירויים וכן מתאימים את הסביבה כך שתתאים ליכולותיו של האדם לקלוט וללמוד מהסביבה. בנוסף תערך הדרכה לסביבת המטפלים באדם האוטיסט על מנת שיכירו ויבינו את האופן השונה בו הוא חווה את העולם.

פסיכולוגיה

כיוון שאוטיזם קשור ללקות בהתפתחות הרגשית חברתית, הטיפול הפסיכולוגי משמעותי מאד בתמיכה בהתפתחות הרגשית של האדם על הספקטרום האוטיסטי. הטיפול נושא אופי שונה בהתאם לגיל של האדם, לרמת התפקוד שלו והאתגרים הניצבים בחייו. בגיל הרך הטיפול נסוב סביב היכולת ליצירת קשר בטוח ואינטימיות, פיתוח היכולת להבנה רגשית ולהמשגה רגשית ובניית מיומנויות רגשיות כגון שיח רגשי, מו”מ ופתרון קונפליקטים כמו גם מיומנויות משחק ומשחקיות.

בגיל בי”ס בהתאם לרמת המודעות וההבנה של הפרט ניתן לסייע לילד על הספקטרום האוטיסטי בהרחבת הכישורים חברתיים וניתוח מצבים חברתיים כמו גם הגברת המודעות והזהות העצמית של הילד לכוחותיו וקשייו על מנת להגביר את יכולות ההתמודדות שלו ולייצב דימוי עצמי חיובי.

בגיל ההתבגרות והבגרות מכוון הטיפול על מנת לסייע וללוות את האדם באתגרי חיים הניצבים בפניו ברמה החברתית, הזוגית והתעסוקתית כמו גם בהתמודדות עם תופעות נפשיות כמו חרדה או דיכאון המתעוררים לעיתים קרובות.

כמו כל אדם, גם האדם על הספקטרום האוטיסטי בין עם ילד או מבוגר עשוי להזדקק לעזרה ולתמיכה במצבים שונים – שינוי מקום מגורים, פטירת אדם קרוב ועוד. לעיתים קרובות רמת ההבנה הנמוכה והקושי עם שינויים אף עשויים להקשות על התמודדות טבעית ומעלים ביתר שאת את הצורך בייעוץ ובליווי שיסייע בהבנה ובעיבוד מצבי חיים מאתגרים. לרוב הטיפול נעשה תוך התייחסות למציאות הממשית של האדם או הילד ותוך ליווי הסביבה הקרובה אליו (משפחה, מסגרת חינוכית ) בהדרכה ויעוץ. גישות הטיפול המקובלות ושנמצאו יעילות משלבות בין הבנה התפתחות רגשית ועבודה אינטראקטיבית חוויתית לאסטרטגיות למידה קוגניטיביות התנהגותיות.

 

תרפיה באמנות

הטיפול באמנות מבוסס על ההנחה שהחומר, הצבע והצורה יכולים לשמש כמתווכים וכיוצרי קשר בין האדם הלוקה באוטיזם ובין המטפל. עבודה בחומרים שונים יכולה לספק גירויים תחושתיים, שרבים על הספקטרום האוטיסטי זקוקים להם. חוויית היצירה יכולה לגרום הנאה ולהגביר את המוטיבציה. צירוף החומרים לכלל יצירה בעלת משמעות יוצר סדר, החשוב כל כך ליכולתו של האדם עם אוטיזם להבין את סביבתו ולתפקד בה. מניחים כי הסדר ישרה ביטחון ויסייע לבנות את אמון המטופל בעצמו ובמטפל.

תרפיה במוזיקה

טיפול במוזיקה מבוסס על ההנחה, שכל אדם באשר הוא מגיב למוזיקה, ושאפשר להשתמש במוזיקה כדי לבנות מערכת יחסים בין המטפל למטופל הלוקה באוטיזם. משתמשים במוזיקה כדי לקדם התפתחות רגשית-חברתית ומיומנויות של חשיבה-למידה ושל תפיסה-מוטוריקה. אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי רגישים באופן יוצא דופן למוזיקה, וערוץ זה עשוי להתאים להם במיוחד, משום שאיננו מילולי, ומשום שהוא משלב חזרות ומשהה ביטחון. יצירת מוזיקה קשורה ליסודות של אינטראקציה חברתית – קצב, מודעות עצמית ומודעות לעצמי ביחס לאחר. בטיפול במוזיקה, בשונה מהוראות מוזיקה, לא מלמדים את המטופל לנגן בכלי. המטפל משתמש בכלי הקשה, בכלי נגינה או בקולו שלו, והוא מגיב בצורה יצירתית על הקולות שהמטופל משמיע, כדי לעודד תקשורת דו-צדדית. אפשר להשתמש במוזיקה כדי לעודד גם התפתחות של כישורים לשוניים. ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי שרים לפני שהם מדברים. הנטייה האקוללית המאפיינת חלק מן האנשים על הספקטרום האוטיסטי יכולה לעזור לחיקוי ולשירה במבנים חוזרים. שירה יכולה לעזור לאדם להתרכז במסר המילולי. אנשים על הספקטרום האוטיסטי יכולים להשתמש במוזיקה כדי ללמוד לצרף הבעה רגשית ואינטונציה מתאימה לדיבורם.

תרפיה בעזרת בעלי-חיים

בעלי-חיים מעוררים רגשות אצל אנשים רבים. הטיפול בעזרת בעלי-חיים מבוסס על ההנחה שחיות יעוררו עניין אצל האדם על הספקטרום האוטיסטי ויעודדו אותו להגיב אליהן. הכללת בעל-חיים בטיפול מסייעת לאינטגרציה חושית (בעיקר לחוש המישוש, למגע) ולפיתוח כישורים של מוטוריקה גסה ועדינה. מעודדים את האדם על הספקטרום האוטיסטי לטפל בחיה במטרה לסייע לו לפתח כישורי יומיום ולחזק את תחושת האחריות והעצמאות שלו. התגובות המיידיות של החיה עשויות לעודד קשר והזדהות ריגשית, ולהביא להבנה חברתית – תפיסת החיה כיצור חי, בעל רצונות וצרכים משלו.

טיפולים ביולוגיים

טיפולים ביולוגיים מבוססים על ההנחה שאוטיזם קשור לליקוי פיזיולוגי. טיפולים אלו מנסים לשקם את הנזק שנגרם בעקבות הליקוי הפיזיולוגי או להפסיק את גרימתו, וזאת בעזרת שינוי התפקוד הביולוגי של הגוף. אם הנזק נגרם כתוצאה מחדירת חומרים המזיקים לגוף, מוציאים את החומרים האמורים מן התפריט וממלאים אחר כללים של דיאטות מיוחדות. אם הנזק נגרם כתוצאה ממחסור בחומרים מסוימים, יינתן הטיפול בעזרת הוספת חומרים אלה לתפריט. נכון להיום , אין הוכחה חד משמעית בנוגע ליעילותם או הצלחתם של טיפולים אלו, ובמחקר נמצא התייחסות לכאן ולכאן. לפני שמתחילים בטיפול ביולוגי כלשהו, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע אובייקטיבי.

דיאטות

קיימים דיווחים של הורים לילדים אוטיסטים ששמו לב שילדיהם רגישים למוצרי חלב או למאכלים המכילים גלוטן. הרגישות התבטאה בשלשולים, בהיפר אקטיביות, בתגובות אלרגיות וכדומה. דיאטות נטולות מוצרי חלב או גלוטן שיפרו, לטענת ההורים את תפקוד ילדיהם.

הסבר אפשרי לתופעה זו הוא חוסר היכולת של ילדים אלה לפרק גלוטן (הנמצא בקמח חיטה) וקזאין (הנמצא בחלב) לאבני הבניין של גופם. ההשערה היא שמוצרי-הביניים מפרוק בלתי שלם זה נכנסים מן המעי לזרם הדם, מגיעים למוח וגורמים לו נזקים.

מומלץ לבדוק בבדיקת דם פשוטה ילדים על הרצף האוטיסטי לרגישות לגלוטן כיוון שילדים עם רגישות זו (צליאק) ישתפרו בעקבות השינוי התזונתי.

מקור אפשרי נוסף לחומרים מזיקים הוא זיהום פטרייתי במעיים. המעיים מאוכלסים בדרך כלל בחיידקים מועילים העוזרים בפירוק המזון, אבל שימוש רב באנטיביוטיקה עלול לפגוע באוכלוסיית החיידקים ולעודד גידול של פטריות. ההשערה היא שחומרי הפסולת שפטריות אלה מפרישות ייקלטו מן המעיים אל זרם הדם ויגיעו למוח. קיימות כמה אפשרויות למניעה: שימוש זהיר באנטיביוטיקה, נטילת תרופות נגד פטריות, הימנעות ממאכלים המעודדים גידול פטריות (למשל סוכר לבן או מאכלים המכילים שמרים) ושיקום אוכלוסיית החיידקים המועילים במעי, למשל באכילת יוגורט.

עדיין אין די הוכחות מדעיות לתיאוריות אלה, ואין מחקרים שיטתיים לבדיקת יעילות הטיפולים המוצעים.

ככל הנראה , חלק מהאנשים על הספקטרום האוטיסטי רגישים לחומרים שונים הנמצאים במזון והתגובות האלרגיות גורמות להם לבעיות התנהגות. במידה ששמתם לב לכך שהימנעות ממאכלים מסוימים (למשל בזמן מחלה, כשהתיאבון פוחת) משפרת את תפקודם או שבעיות התנהגות מתעוררות באופן קבוע לאחר אכילת מזון מסוים, כדאי להיוועץ ברופא המתמחה בבעיות אלרגיה, חילוף חומרים ואימונולוגיה.

תוספים תזונתיים

תוספים תזונתיים הם ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא או חומרים אחרים שנועדו לשפר את התזונה. הם יכולים לבוא כגלולות, כמוסות, אבקות ונוזלים.

יש המאמינים כי לאנשים על הספקטרום האוטיסטי חסרים החומרים המזינים הנכונים בגופם, או שגופם מתקשה בעיבוד החומרים המזינים העומדים לרשותם.

ההנחה היא כי ויטמינים מעורבים בתהליכים כימיים במערכת העצבים. ויטמין B6 בצירוף מגנזיום מראה תוצאות מעודדות. חשוב לציין כי לכמויות גדולות של ויטמינים, במיוחד לאלה המסיסים בשומן, יש השפעות לוואי שליליות מאחר שהם נוטים להצטבר בגוף.

החומר DMG הוא תוסף תזונה בלתי רעיל הנמכר בחנויות-טבע. הורים דיווחו על שיפור בדיבור ובהתנהגות של ילדים שנטלו חומר זה, אבל אין הסבר מדעי או הוכחה שיטתית ליעילותו.
כדאי להתייעץ בנושא עם הרופא המטפל.

הורמונים

ב-20 השנים האחרונות מנסים לחקור את הקשר בין ליקויים בתפקוד הורמונלי לתופעות של אוטיזם. במהלך המחקר עלו אפשרויות שונות, אך אף לא אחת מהן הוכחה כגורם לאוטיזם.

סקרטין הוא הורמון המופרש מן המעי הדק, ומעורר פעולות שונות בלבלב, בקיבה ובכבד. משתמשים בו כשמבצעים בדיקות רפואיות של מערכת העיכול. מספר ילדים עם אוטיזם שקיבלו זריקות סקרטין במהלך בדיקות אלה הראו שיפור משמעותי בהתנהגות ובתקשורת.

מלטונין הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח. ההורמון מופרש בהשפעת שינויים בעוצמת האור, ונטילתו עשויה לעזור בהסדרת מחזור השינה. ילדים רבים הסובלים מקשיי הירדמות נתרמים מטיפול זה.
כדאי להתייעץ בנושא עם הרופא המטפל.

הומיאופתיה

הומיאופתיה היא גישה ברפואה אלטרנטיבית, שאותה הגדיר לראשונה סמואל האנמן במאה ה-18. מטפלים הומאופתיים מאמינים כי ניתן לטפל באדם חולה באמצעות חומר, שאם יינתן לאדם בריא, יגרום לסימפטומים דומים לאלה של המחלה. לפי הומאופתים, ביצוע דילול סדרתי מסלק את האפקט הרעיל של החומר, בעוד שתכונות החומר נשמרות בחומר המדלל. ההומאופתיה מסבירה מנקודת ראותה את האוטיזם כנסיון של האורגניזם להגן על עצמו אינדיווידואלית. כל עובר, עוד בתהליך התהוותו הראשוני מרגע הביוץ ברחם, מקבל מטענים מסוימים ותמורות רבות ומגוונות. אם משהו משתבש ברגע זה או ברגע הלידה והינקות, אזי שרשרת אירועים, ולעיתים רק דבר אחד, יובילו לאוטיזם. לכל אחד מאתנו יש נטייה אוטיסטית “בארסנל” ההגנה שלנו, אך כדי שנטייה מסוימת תפרוץ החוצה, יש צורך בתנאים מסוימים, וכאשר תנאים אלו יתרחשו, התרחיש האוטיסטי יופיע.


טיפול באמצעות רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית ותרפיות שונות נפוץ בקרב משפחות עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי. המחקר האקדמי על הבטיחות והיתרונות של גישות אלו מצומצם בהשוואה למחקרים שנערכו על גישות טיפול מסורתיות. לקבלת מידע על טיפולים תומכים נוספים, ניתן לפנות למרכז אלו”ט למשפחה.